הוצאת הליקון
מציג 17–32 מתוך 75 תוצאותממוין לפי הפריט העדכני ביותר
-

מילה במקום – בין מים למים
40 ₪בחוברת קילוח שירים וסיפורים זוכי תחרות “מילה במקום” לשנת 2022. כותבים מרחבי הארץ הוזמנו לכתוב טקסטים בנושא מים – אותו יסוד חיים קיומי, בראשיתי, משותף. בהתאם, נוהרים הטקסטים אל המכנים המאחדים, המשותפים: עוסקים באהבה, משפחה, אובדן, פגיעה, זיכרון וכיסופים. יותר מכל, נדמה כי כל טיפה שנעלה מתוך האוקיינוס הזה, תהיה בהכרח עשויה משני כוחות הבסיס הגלומים במים: האפשרות המבעיתה שבטביעה והכמיהה העזה להימשות.
עורכת: שי שניידר-אֵילַת
-

אפשר היה להגיד: אני – גליון 138
50 ₪הכותבים בגיליון זה הוזמנו להתרכז בעצמם. זהו גיליון “אני אני אני”, ברוח הזמן. כשניסה מגזין ‘טיים’ לפני כעשור להגדיר את דור ה־y, הוצגו הנתונים המחקריים: עלתה שכיחותן של הפרעת האישיות הנרקיסיסטית, של האובססיה לתהילה ולפרסום ושל הצגת ביטחון עצמי מופרז. והאם כל זה חדש לשירה, או שמא השירה תמיד הבליטה את דרכי ההתבטאות הנוכחוֹת־בַּכֹּל של האני? מיכאיל בחטין דיבר על “בעיית הליריקה כביטוי של העצמי”. זוהי שאיפה של משורר ללכת הלאה מן המילים שלו, כי באמצעותן לא ניתן לומר שום דבר מהותי. כשמשורר מחפש אחר שפה משלו, טען בחטין, הוא מחפש את העמדה שלו כלפי העולם. בגיליון זה עשרות חיפושים כאלה. אמירה הס מעידה שתמיד ראתה את המראות המרוסקים המתרסקים אל תוך הלב שלה. אורית נוימאיר פוטשניק שומעת קול ברור מתוך חלל הבטן שלה. ג’ון קיטס רואה בשמי הלילה סימנים להרפתקה. נדב נוימן מבטיח שהוא נשאר. ושרה כּוֹי מבטיחה: אני מקומֵךְ הבטוח ביותר.
נוית בראל
-

איך עושים דברים עם המתים – גליון 137
50 ₪לוח השנה הישראלי והיהודי רצוף ימי זיכרון. המועדים הממלכתיים נבללים בחגי ישראל ובחגים עדתיים. גיליון 137 של כתב העת “הליקון”, המוקדש לימי הזיכרון, מבקש לעורר עיון מחודש במנגנון התרבותי הקשור אל הימים הללו, באופן שבו הם פרושים ונחגגים, באופן שבו הם מחלצים מאיתנו רגש. החובות האזרחיות שלנו כוללות את החובה לזכור. עלינו לזכור בעיקר את מה שהושכח מאיתנו, אבל גם את אופני ההשכחה, המראות שלא שודרו, הסיפורים שלא הודפסו, הפנים שלא צולמו. בין היתר, כלולים בגיליון שירים מאת נורית זרחי, יערה שחורי, שולמית אפפל, אלמוג בהר, דוד בוחבוט, וולט וויטמן ונדב ליניאל, ויצירות בפרוזה מאת יובל פלוטקין, נטעלי גבירץ ויוסף עוזר.
נוית בראל
-

כאילו בידי הכוח – גליון 136
50 ₪גיליון “כאילו בידיי הכוח” של כתב העת הליקון מתמקד באזלת היד, באבל על הזמן שחולף, בתנועה שאיננה מתקדמת, בצעדים במקום. שׂרַי שביט מתוודה על כך שמשוררות אחרות מחזיקות אותה. שולמית אפפל מציעה לכתוב רק אם את חייבת. אורית נוימאיר פוטשניק חיברה צלילים של התנשפות, התייגעות וריצות. ויליאם קרלוס ויליאמס מזכיר לנו שהשירה היא אמנות קשה, שדקדוקיה דורשים את כל תשומת הלב שלנו. וז’ילא מוסאעד זוכרת את הערבים המסוימים, שבהם באה מילה להציל אותנו, ונפלנו שדודים בזרועות השירה.
נוית בראל -

מילה במקום – גליון 135
40 ₪גיליון חדש המוקדש לשירים וסיפורים נבחרים של התחרות הארצית “מילה במקום”. אם הספרות הקאנונית מקדשת מסעות – מעולמו של אודיסאוס, דרך גיזת הזהב, אינאס, אבן בטוטה, מגלן, דנטה, ועד לשוטטות של בולדיר ברחובות פריז, שירת האהבה של אלתרמן לתל אביב ומסעו של דויד גרוסמן אל הארץ ש’מחוץ לזמן’ – הרי שהגיליון הזה מעניק לנו מקום, מקום שהוא גוף, נפש, נוף מקומי: מדרך כף רגל לתוך עצמי.
עורכים: ציונה שמאי ויקיר בן־משה
-

כי לא יכולתי לעצור- גליון 134
50 ₪גיליון חדש ומגוון של כתב העת הוותיק “הליקון” בעריכת ד”ר נוית בראל ובו, בין היתר: מסה נוקבת על מטרתה של הכתיבה מאת הסופר המוערך סמי ברדוגו, שירים של המשוררת האמריקאית הגדולה אמילי דיקנסון בתרגום חתן פרס ישראל לתרגום פרופ’ שמעון זנדבנק, שירה עברית חדשה מאת מיטב הכותבים כיום, בהם הילה להב, עומר ולדמן ורוני סומק וקטע מתוך רומאן בכתובים מאת לאה איני.
נוית בראל -

איך קרה שקרה- גליון 133
50 ₪“איך קרה שקרה?” שואל אורין מוריס בפתח הגיליון, לנוכח שעות קשות ומפתיעות. זה שמו של הגיליון החדש של כתב העת “הליקון”. שאלות שקשורות להפתעות שהחיים מזמנים לנו, טובות או רעות, לחלק מהן התוודענו בשנה החולפת, ולאופנים המגוונים שבהם השפה מסוגלת להתמודד עם ההפתעות הללו. גיליון עשיר ומסקרן בעריכת ד”ר נוית בראל ובו, בין היתר, שירים מאת ליאור דיין, מיה בז’רנו ותהילה חכימי, מחזה מאת רחל חלפי, תרגום מסה מאת ז’ורז’ דידי הוברמן ופרוזה מאת ארתור שניצלר, כמו גם תרגומים לשירתן של מרגרט אטווד ומיה אנג’לו.
נוית בראל -

נקודת אי השקט – גליון 132
50 ₪“כמה עלובה הספרות”, כתב יואל הופמן. “אנחנו סוחרים בבדים שעליהם מצוירת שמש ואיש אינו נושא עיניים”. ספרות היא רשת של אי שקט. היא נכתבת ונקראת קרעים־קרעים, תמיד, כי אין חלק בעולם שעומד בפני עצמו. קוראי ספרות ויוצריה אינם מובחנים מציבור המתבצרים, הבורחות מן הבית, מחפשות העבודה, הבלתי ניתנים לשליטה. פעולת הקריאה, כמו כל פעולה אחרת, היא חלק מאי השקט בעולם. על נקודה אחת מתוכו נכתב כאן, בכל עמוד ועמוד.
נוית בראל
-

הסוס המעופף 3 – גיליון 131
50 ₪מה יש בשירי הילדים שכה מושך את לבנו? מה יש במלים, בניגון, בעולם המכושף שבין תנומה ליקיצה שכל כך נוגע בנו לאורך השנים? על השאלה הזאת לא קשה לענות. אם ישנו סוד אודות מהי ‘אהבת הספרות’, אם ישנו חיק שאנו עורגים לשוב אליו כל השנים, מקום של מרגוע ללא מלים, זו שירת הילדות. היש אי מתוק יותר משירי הילדים של ביאליק, שטקליס וגולדברג?
עורך: יקיר בן משה
-

גיליון 124
והרי אפילו השאלה “מה זאת אהבה” הפכה לקלישאה, בעקבות שירו של ביאליק. ברור למדי כי כל הגדרה של אהבה אינה אפשרית. אפילו קטלוג כללי יותר הוא בעייתי. האם אהבה היא רגש? רגשנות? מצב קיומי? מצב נפשי? מצב של הנשמה? עמדה אֶתית? נכונות להתמעטות (כפי שטוען גדעון לב במאמרו היפה החותם את החוברת)? שקט גדול או סערת רגשות? האם יש קשר בין התאהבות לאהבה? לכאורה אלו שתי צדדים של אותה הוויה, כמו הקשר בין התעניינות ועניין. קשה לומר. אבל אפשר ללכת סביב המילה.
עורך: דרור בורשטיין
-

גליון 123
80 ₪אקופואטיקה היא שירה שבה העולם הפנימי של המשורר עומד בזיקה עם העולם החיצוני, ולמען האמת, מֵבין שאין הפרדה בין הפנימי והחיצוני. החוברת הזאת והכותבים בה פועלים מתוך זיקה מעין זו, איש־איש ואישה־אישה בסגנונם.
עורך: דרור בורשטיין
-

גליון 122
האור הבוקע מן הסיר80 ₪האור הבוקע מן הסיר מזמין את קוראיו למשתה פואטי. הוא מוקדש ליופיו, מסתוריותו, אלימותו ופלאיותו של המזון. בגיליון ניתן למצוא שירים על אהבה ופסטה, על אימה ושקשוקה, על הפילוסופיה של ופל בטעם לימון, על ארוחות בוקר נצחיות ועל הציפיה הברוכה לכוס קקאו; ומסות על האמא האבודה של הג’חנון של אמא ועל ההומור השחור של מנות הקרב. בואו לטעום בלשון לביבות וקנלוני, אפרסקים ומנגו.
עורך: יחיל צבן
-

גליון 120
נדפקנו80 ₪אריאל הירשפלד קורא מחדש ברועי חסן, עמרי הרצוג מגלה מי (באמת) דופק את השירה העברית, שועי רז מאזין לדפוקים הסמויים מן הלב, נטלי כהן-וקסברג קורעת את העברית וכמה מוסכמות לאלף חתיכות, יורם קופרמינץ יורה בכולנו, אדמיאל קוסמן סוגר חשבון עם האמהות, אלברט סויסה מטגן אפוריזמים, ראג’אא נטור שרה את קינת הדם, יונית נעמן מקללת מכל הלב, שז מרימה טלפון לאלוהים, ומשוררים רבים אחרים, מרתקים ומפתיעים, דופקים ונדפקים לכל עבר
עורכת: רחל פרץ
-

גליון 119
80 ₪“השירה מלאה בציפורים. הסיבה לכך נעוצה כמובן במילה “שירה” עצמה. לה תכונות משותפות עם הציפורים – שירתן, יופיין, פגיעוּתן, יכולתן להגביה עוף ולהרחיק נדוד, סכנת ההתרסקות והתעייה שצמודה למעוף ועוד. עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל”: שירה וציפורים
עורך: דרור בורשטיין
-

גליון 118
הסוס המעופף 275 ₪שנה אחרי הופעתו של הגיליון המיוחד לשירי ילדים שהופיע בהוצאת “הליקון”, פרסמנו את הסוס המעופף 2, גיליון שני המוקדש לשירת ילדים. אנו מקווים שחוברות אלו יהפכו למסורת.
בגיליון תמצאו שירים מאת יהודה אטלס, שלומית כהן-אסיף סיגל בן יאיר ועוד, לצד איורים מקסימים של דני קרמן.
עורך: דרור בורשטיין
-

שירה חדשה 2015-2016 – גליון 116
50 ₪המשורר אינו חוזר לנקודה מסוימת – הוא לעולם מתחיל. כמשורר, יש לך המון זמן פנוי שבו אתה “עדיין איכשהו” עובד… או בניסוח פואטי קצת יותר: כדי לכתוב שירה אתה חייב לבודד את עצמך לפרקי זמן ארוכים, העולים לאין ערוך על משך הכתיבה עצמה. ללכת בעולם ולהיות מסוגל להישאר לא־מוטמע בו, במידת מה, כדי שיתקיים המרחק הזה, שרק מֵעֵבֶר לו ודַרכּוֹ אפשר להתבונן בדברים, ולהקשיב למה שעולה בך עם ההתבוננות הזאת.