הוצאת הליקון
מציג 17–32 מתוך 71 תוצאות
-
מילה במקום – גליון 135
גיליון חדש המוקדש לשירים וסיפורים נבחרים של התחרות הארצית “מילה במקום”. אם הספרות הקאנונית מקדשת מסעות – מעולמו של אודיסאוס, דרך גיזת הזהב, אינאס, אבן בטוטה, מגלן, דנטה, ועד לשוטטות של בולדיר ברחובות פריז, שירת האהבה של אלתרמן לתל אביב ומסעו של דויד גרוסמן אל הארץ ש’מחוץ לזמן’ – הרי שהגיליון הזה מעניק לנו מקום, מקום שהוא גוף, נפש, נוף מקומי: מדרך כף רגל לתוך עצמי.
עורכים: ציונה שמאי ויקיר בן־משה
-
כי לא יכולתי לעצור- גליון 134
גיליון חדש ומגוון של כתב העת הוותיק “הליקון” בעריכת ד”ר נוית בראל ובו, בין היתר: מסה נוקבת על מטרתה של הכתיבה מאת הסופר המוערך סמי ברדוגו, שירים של המשוררת האמריקאית הגדולה אמילי דיקנסון בתרגום חתן פרס ישראל לתרגום פרופ’ שמעון זנדבנק, שירה עברית חדשה מאת מיטב הכותבים כיום, בהם הילה להב, עומר ולדמן ורוני סומק וקטע מתוך רומאן בכתובים מאת לאה איני.
נוית בראל -
איך קרה שקרה- גליון 133
“איך קרה שקרה?” שואל אורין מוריס בפתח הגיליון, לנוכח שעות קשות ומפתיעות. זה שמו של הגיליון החדש של כתב העת “הליקון”. שאלות שקשורות להפתעות שהחיים מזמנים לנו, טובות או רעות, לחלק מהן התוודענו בשנה החולפת, ולאופנים המגוונים שבהם השפה מסוגלת להתמודד עם ההפתעות הללו. גיליון עשיר ומסקרן בעריכת ד”ר נוית בראל ובו, בין היתר, שירים מאת ליאור דיין, מיה בז’רנו ותהילה חכימי, מחזה מאת רחל חלפי, תרגום מסה מאת ז’ורז’ דידי הוברמן ופרוזה מאת ארתור שניצלר, כמו גם תרגומים לשירתן של מרגרט אטווד ומיה אנג’לו.
נוית בראל -
נקודת אי השקט – גליון 132
“כמה עלובה הספרות”, כתב יואל הופמן. “אנחנו סוחרים בבדים שעליהם מצוירת שמש ואיש אינו נושא עיניים”. ספרות היא רשת של אי שקט. היא נכתבת ונקראת קרעים־קרעים, תמיד, כי אין חלק בעולם שעומד בפני עצמו. קוראי ספרות ויוצריה אינם מובחנים מציבור המתבצרים, הבורחות מן הבית, מחפשות העבודה, הבלתי ניתנים לשליטה. פעולת הקריאה, כמו כל פעולה אחרת, היא חלק מאי השקט בעולם. על נקודה אחת מתוכו נכתב כאן, בכל עמוד ועמוד.
נוית בראל
-
הסוס המעופף 3 – גיליון 131
מה יש בשירי הילדים שכה מושך את לבנו? מה יש במלים, בניגון, בעולם המכושף שבין תנומה ליקיצה שכל כך נוגע בנו לאורך השנים? על השאלה הזאת לא קשה לענות. אם ישנו סוד אודות מהי ‘אהבת הספרות’, אם ישנו חיק שאנו עורגים לשוב אליו כל השנים, מקום של מרגוע ללא מלים, זו שירת הילדות. היש אי מתוק יותר משירי הילדים של ביאליק, שטקליס וגולדברג?
עורך: יקיר בן משה
-
גיליון 124
והרי אפילו השאלה “מה זאת אהבה” הפכה לקלישאה, בעקבות שירו של ביאליק. ברור למדי כי כל הגדרה של אהבה אינה אפשרית. אפילו קטלוג כללי יותר הוא בעייתי. האם אהבה היא רגש? רגשנות? מצב קיומי? מצב נפשי? מצב של הנשמה? עמדה אֶתית? נכונות להתמעטות (כפי שטוען גדעון לב במאמרו היפה החותם את החוברת)? שקט גדול או סערת רגשות? האם יש קשר בין התאהבות לאהבה? לכאורה אלו שתי צדדים של אותה הוויה, כמו הקשר בין התעניינות ועניין. קשה לומר. אבל אפשר ללכת סביב המילה.
עורך: דרור בורשטיין
-
גליון 123
אקופואטיקה היא שירה שבה העולם הפנימי של המשורר עומד בזיקה עם העולם החיצוני, ולמען האמת, מֵבין שאין הפרדה בין הפנימי והחיצוני. החוברת הזאת והכותבים בה פועלים מתוך זיקה מעין זו, איש־איש ואישה־אישה בסגנונם.
עורך: דרור בורשטיין
-
גליון 122
האור הבוקע מן הסירהאור הבוקע מן הסיר מזמין את קוראיו למשתה פואטי. הוא מוקדש ליופיו, מסתוריותו, אלימותו ופלאיותו של המזון. בגיליון ניתן למצוא שירים על אהבה ופסטה, על אימה ושקשוקה, על הפילוסופיה של ופל בטעם לימון, על ארוחות בוקר נצחיות ועל הציפיה הברוכה לכוס קקאו; ומסות על האמא האבודה של הג’חנון של אמא ועל ההומור השחור של מנות הקרב. בואו לטעום בלשון לביבות וקנלוני, אפרסקים ומנגו.
עורך: יחיל צבן
-
גליון 120
נדפקנואריאל הירשפלד קורא מחדש ברועי חסן, עמרי הרצוג מגלה מי (באמת) דופק את השירה העברית, שועי רז מאזין לדפוקים הסמויים מן הלב, נטלי כהן-וקסברג קורעת את העברית וכמה מוסכמות לאלף חתיכות, יורם קופרמינץ יורה בכולנו, אדמיאל קוסמן סוגר חשבון עם האמהות, אלברט סויסה מטגן אפוריזמים, ראג’אא נטור שרה את קינת הדם, יונית נעמן מקללת מכל הלב, שז מרימה טלפון לאלוהים, ומשוררים רבים אחרים, מרתקים ומפתיעים, דופקים ונדפקים לכל עבר
עורכת: רחל פרץ
-
גליון 119
“השירה מלאה בציפורים. הסיבה לכך נעוצה כמובן במילה “שירה” עצמה. לה תכונות משותפות עם הציפורים – שירתן, יופיין, פגיעוּתן, יכולתן להגביה עוף ולהרחיק נדוד, סכנת ההתרסקות והתעייה שצמודה למעוף ועוד. עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל”: שירה וציפורים
עורך: דרור בורשטיין
-
גליון 118
הסוס המעופף 2שנה אחרי הופעתו של הגיליון המיוחד לשירי ילדים שהופיע בהוצאת “הליקון”, פרסמנו את הסוס המעופף 2, גיליון שני המוקדש לשירת ילדים. אנו מקווים שחוברות אלו יהפכו למסורת.
בגיליון תמצאו שירים מאת יהודה אטלס, שלומית כהן-אסיף סיגל בן יאיר ועוד, לצד איורים מקסימים של דני קרמן.
עורך: דרור בורשטיין
-
שירה חדשה 2015-2016 – גליון 116
המשורר אינו חוזר לנקודה מסוימת – הוא לעולם מתחיל. כמשורר, יש לך המון זמן פנוי שבו אתה “עדיין איכשהו” עובד… או בניסוח פואטי קצת יותר: כדי לכתוב שירה אתה חייב לבודד את עצמך לפרקי זמן ארוכים, העולים לאין ערוך על משך הכתיבה עצמה. ללכת בעולם ולהיות מסוגל להישאר לא־מוטמע בו, במידת מה, כדי שיתקיים המרחק הזה, שרק מֵעֵבֶר לו ודַרכּוֹ אפשר להתבונן בדברים, ולהקשיב למה שעולה בך עם ההתבוננות הזאת.
-
“גונבים את הגבול” – גליון 115
ששה משוררים גרמנים וששה משוררים ישראלים יצאו להרפתקה משותפת של תרגום הדדי מבלי להבין זה את שפתו של זה. הם עבדו בזוגות, בסיוע מתרגם הדובר את שתי השפות ותוצרי המסע המשותף הוצגו בפני הקהל הישראלי ב”שער” – פסטיבל השירה הבינלאומי של הליקון.
-
“אלפי טיפות הגשם ממלאות את האגם” – גליון 113
בגיליון 113 תיחשפו לשירים חדשים של יעקב ביטון מתוך “אֲחוֹתִי בַּזֹּהַר”, ספר בכתובים שיראה אור ב-2017, תכירו שתי משוררות מבטיחות שזהו פרסומן הראשון: שיר מדוצקי והילה מלמד, תתרגשו מטקסטים שעניינם הטבע ושוכניו ותתרשמו יחד איתנו ממסורת המזרח הרחוק ומאמנות הקליגרפיה היפנית.
-
הסוס המעופף: שירים לילדים – גליון 111
“הסוס המעופף” הוא הגיליון הראשון של הליקון שמוקדש כולו לשירים לילדים. הוא כולל שירים של משוררים מוכרים דוגמת יהודה אטלס, נורית זרחי ושלומית כהן־אסיף, לצד משוררים רבים שמפרסמים את שיריהם בפעם הראשונה. את הגיליון מלווים שירי הייקו מאוירים מאת הציירת והמאיירת לוסי אלקויטי.
-
השירים הכי טובים לא נכתבו בכלל – גליון 110
גיליון 110 כולל חטיבה נרחבת של טקסטים על התפר בין שירה ומוזיקה (בעיקר רוק). כתיבה של אנשי ונשות ספרות על זמרים וזמרות; כתיבת שירה של זמרים; כתיבה פרגמנטרית בפרוזה של זמרת; תרגומי שירה מתקליטים של משוררת… זהו רק קצה הקרחון של התרחשות נרחבת יותר.