טקסט גב הכריכה
עורב־אדם
מֵאָז שֶׁאַתְּ מֵתָה הוֹלֵךְ אַחֲרַי בַּלֵּילוֹת
עוֹרֵב גָּדוֹל וְלוֹ גּוּף אָדָם.
עוֹרֵב פֶּחָם בּוֹהֶה בִּי בַּלֵּילוֹת,
לֹא זָז מִמִּטָּתִי. הוּא מְחַכֶּה לָךְ, אִמָּא.
הספר מוקדש לזכרה של שרי (שרה) מסטבאום פז, אמה של המשוררת. השירים בספר מתמקדים באמא כדמות חיצונית או כבת שיח, ומבקשים להמשיך את מערכת היחסים אם-בת בתקווה להחיות אותה, גם במותה. כמו שם הספר, השירים בו מתארים את ההתמודדות עם האלם שמותיר אחריו מוות בכלל, ומוות של הורה באובדנות בפרט.