השירים הכי טובים לא נכתבו בכלל – גליון 110

גיליון 110 כולל חטיבה נרחבת של טקסטים על התפר בין שירה ומוזיקה (בעיקר רוק). כתיבה של אנשי ונשות ספרות על זמרים וזמרות; כתיבת שירה של זמרים; כתיבה פרגמנטרית בפרוזה של זמרת; תרגומי שירה מתקליטים של משוררת… זהו רק קצה הקרחון  של התרחשות נרחבת יותר.

50 

קטגוריה:

תיאור

עורך: דרור בורשטיין

באותו אופן, השירה יכולה להימצא באופן שהרצפים "מדביקים את הקרימקה לרצפה/ ומנגבים את החומר העודף".  בתנועה המדויקת, המדודה, הקצובה, בדיוק העילאי ובאיזון שיאפשר  למים לזרום ולרגל לא להיכשל. אפשר ללמוד מהי שירה ואיך לכתוב אותה לא רק ממשוררים, אלא גם מזמר, שלמד מרצף, שלמד ממשהו אחר.

גיליון 110 כולל חטיבה נרחבת של טקסטים על התפר בין שירה ומוזיקה (בעיקר רוק). כתיבה של אנשי ונשות ספרות על זמרים וזמרות; כתיבת שירה של זמרים; כתיבה פרגמנטרית בפרוזה של זמרת; תרגומי שירה מתקליטים של משוררת… זהו רק קצה הקרחון  של התרחשות נרחבת יותר.

אפשר לדבר על קו התפר הזה מכיוונים שונים, אבל אני חושב בעיקר על שורות השיר של גבריאל בלחסן ז"ל, שיר שמובא בהמשך החוברת: "השירים הכי טובים לא נכתבו בכלל/ הם נכתבים על ידי אנשים שלא יודעים לכתוב/ או לא רוצים או לא אוהבים את זה בכלל".
(מתוך הערת פתיחה לגיליון, מאת העורך דרור בורשטיין)