תיאור
עמוס נוי
אני הדבר
בְּרֵאשִׁית הָיָה הַדָּבָר. וְהַדָּבָר דִּבֵּר. וְהַדָּבָר אָמַר:
אֲנִי הַדָּבָר. וּלְפָנַי לֹא הָיָה דָּבָר. וְכֵיוָן
שֶׁדִּבֵּר עַל עַצְמוֹ בִּלְשׁוֹן עָבָר נִבְרָא הַזְּמַן.
וְעָמַדְתִּי בְּתוֹךְ הַזְּמַן וְיָצָאתִי מִבֶּטֶן אִמִּי אָפֵס כֹּחוֹת
כְּשֶׁאֲנִי מְסֻמָּן בְּכֻתֹּנֶת שֶׁל דָּם. וּבָאָה אָחוֹת
בְּחָלוּק לָבָן וְהִנִּיחָה אוֹתִי עַל חֲזֵה אִמִּי וְאִמִּי
כִּסְּתָה אֶת עֵינַי בְּיָדַיִם רוֹעֲדוֹת שֶׁלֹּא אֶרְאֶה
בְּצַעַר הָעוֹלָם. וּמֵאֵלָיו מוּבָן
שֶׁהָעוֹרְבִים כֻּלָּם נָתְנוּ אָז אֶת קוֹלָם
בִּבְכִי עַל גַּג בֵּית הַיּוֹלְדוֹת. וּשְׁמֵי הַחֹרֶף
עָנוּ כְּנֶגְדָּם: אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת אָדָם.
וְכָל הַשְּׁאָר גָּלוּי וְנֶעֱלָם
בְּסֵפֶר הַיָּשָׁר. וּבְסֵפֶר הַיָּשָׁר נִרְשַׁם:
בְּרֵאשִׁית הָיָה הַדָּבָר. וְהַדָּבָר נֶאֱלַם