• כתיבת טקסטים ושירים אישיים 
• עיסוק בזיכרון, געגוע, תקווה וגבורה
• יצירה הנובעת מחווית התלמידים בתקופת המלחמה
• הסדנה ניתנת להתאמה ולשילוב בטקס הבית-ספרי
•  

הסדנה “לכתוב ולא לשכוח – שנתיים לחרבות ברזל” מאפשרת לתלמידים מרחב לביטוי ועיבוד חוויות מתקופת המלחמה, באופן עדין, בליווי מנחה. מטרת הסדנה למצוא בחוויות הללו מקורות של עוצמה, שייכות וחוסן, בעזרת הערך המוסף של הכתיבה היוצרת.

מהסדנה יצאו התלמידים עם:

• כלים לכתיבה יוצרת: התלמידים ירכשו כלים לכתיבת שירים וסיפורים, שיאפשרו להם לבטא את עצמם באופן אותנטי ויצירתי.
• שיר/קטע מקורי לכל תלמיד ותלמידה, המבטא את הזווית והקול הייחודיים שלו/שלה.
• חיבור לחברה הישראלית ולמורשת
• חומרים כתובים, המבטאים את קולם של התלמידים, שניתן יהיה להשתמש בהם בטקס הבית ספרי.

. תמר, רכזת שכבת ט’ בבית הספר:
“חששתי שזה יהיה כבד מדי, או שהתלמידים יסתגרו. אבל קרה בדיוק ההפך — הסדנה פתחה אצלם משהו. היה מרגש לראות תלמידים שאני מכירה שנים משתמשים במילים שלא ידעתי שיש להם. אחד כתב על אח שלו במילואים, אחת על לילה שבו שמעו אזעקה באמצע שיעור. זה לא רק כתיבה — זה ריפוי.”

אלון, מורה לספרות:
“היו רגעים שבהם פשוט ישבנו בשקט עם מה שנכתב. וזה היה מספיק. הילדים לא כתבו בשביל ציון, הם כתבו ישר מהלב על הדף. אני חושב שזו חוויה שהם יישאו איתם הרבה אחרי התעודות.”

רומי (כיתה י’):
“אני לא רגילה לכתוב ובטח שלא שירה. כתבתי על חוויה אישית מהמלחמה, על המילואים של אבא שלי. הכתיבה ממש זרמה לי, והרגשתי ששמו לב למה שעבר עליי, אפילו אם זה רק דרך דף נייר. בסוף גם קראתי את זה מול הכיתה, והיה שקט כזה שאי אפשר להסביר. זה היה רגע חזק.”