שי דותן כְּבִיסָה אַתְּ עוֹמֶדֶת בַּמִּרְפֶּסֶת תּוֹלָה כְּבִיסָה. חֻלְצוֹת שֶׁלָּךְ וְשֶׁלִּי נוֹגְעוֹת זוֹ בְּזוֹ. זוּגוֹת מִכְנָסַיִם סְחוּטִים מֵעוֹד שָׁבוּעַ שֶׁל עֲבוֹדָה. תַּחְתּוֹנִים מְכֻוָּצִים כִּילָדִים שֶׁחָטְאוּ. עַכְשָׁו אַתְּ מַתְחִילָה עִם הַבְּגָדִים שֶׁל הַיַּלְדָּה: מְרִימָה שִׂמְלָה פִּרְחוֹנִית, מְחַיֶּכֶת, מַרְאָה לִי. מַקְלוֹת הַכְּבִיסָה צִפֳּרִים נְדִירוֹת נוֹלְדוּ בֵּין אֶצְבְּעוֹתַיִךְ לַשִּׁיר.	משה עזוז שִׁבְעָה לאלישבע וְאוּלַי זֶה הַדָּבָר שֶׁאֵינוֹ בְּמִלִּים וּמִחוּץ לְךָ רוֹחֲשׁוֹת מִלִּים כַּעֲדַת דְּבוֹרִים שֶׁרֵיחַ דְּבַשׁ סָמוּי מַעֲבִירָן עַל דַּעְתָּן וַאֲחֵרוֹת שֶׁנִּטָּחוֹת בְּךָ נֶהֱדָפוֹת כְּאִלּוּ שֶׁשָּׂדֶה אֶלֶקְטְרוֹמַגְנֶטִי שְׁלִילִי עוֹטֵף אוֹתְךָ, אַתָּה חֲסִין שָׂפָה אוֹמְרִים לְךָ הִיא מֵתָה וּכְבָר הִיא מֵתָה בְּךָ וּכְבָר מוֹתָהּ עִלֵּג וּמְיֻתָּם בְּךָ מֵתָה מֵתָה אוֹמְרִים לְךָ כּוֹתְבִים קוֹרְאִים שִׁירָה נוֹתְנִים לְךָ תְּמוּנָה תִּרְאֶה אֵיךְ בִּשְׁבִילְךָ הִקְפִּיאוּ אֶת דְּמוּתָהּ עָצְרוּ פֹּה אֶת הַזְּמַן לְמַעַנְךָ תִּרְאֶה אֵיךְ הִיא יָפָה וְאֵיךְ הָיְתָה אִתְּךָ וְאֵיךְ הָאַהֲבָה וְאֵיךְ עֵינֶיךָ נוֹדְדוֹת עַתָּה בֵּין הַפִּיּוֹת שֶׁמְּפִיקִים תְּמוּנוֹת אִלְּמוֹת, כְּמוֹ תֵּיאַטְרוֹן צְלָלִים כָּאוּב, וּמִתְעַכְּבוֹת עַל הַמִּסְגֶּרֶת הַשְּׁחוֹרָה וּמַבִּיטוֹת בָּאוֹתִיּוֹת שֶׁל שְׁמָהּ כְּמוֹ בְּחִידָה סְתוּמָה וְהַמִּלִּים שֶׁל הַזּוֹכְרִים קְרֵבוֹת וְדוֹהֲרוֹת מִמְּךָ כְּעֵדֶר אַיָּלִים בִּמְנוּסָה וְהָאָבָק בַּעֲקֵבָן מַזְכִּיר לְךָ שֶׁפַּעַם גַּם אַתָּה הָיִיתָ כָּכָה, כָּזֶה, מַשֶּׁהוּ חַי.
פיוֹנָה סַמפּסוֹן מאנגלית: אמיר אור הַצַּיִד הַבֹּקֶר הַצַּיִד בְּעִצּוּמוֹ, עוֹבֵר וְשׁוּב עוֹבֵר בְּעַל כָּרְחֵנוּ אֲנַחְנוּ שׁוֹמְעִים הַכֹּל. הַכֹּל נוֹבְחִים בְּאוֹתוֹ אֹפֶן, הַשּׁוּעָל הַמְפֻחָד הַכְּלָבִים שֶׁדּוֹלְקִים אַחֲרָיו בְּטֵרוּף: נְבִיחָה שֶׁהִיא חֲצִי צְרִיחָה. צְרִיחָה. וְאָז הַהַלוֹ-וֹ-וֹ הַנִּנּוֹחַ שֶׁל קֶרֶן הַצַּיָּדִים. כְּאִלּוּ שֶׁנְּבִיחוֹת כָּאֵלֶּה הֵן דּוּשִׂיחַ וְלֹא הִתְנַסּוּת צְרוּפָה. וְגַם אֲנַחְנוּ, כָּכָה, צוֹרְחִים, מִתְמַסְּרִים לַחֲוָיָה, לַפַּחַד, לַחַיִּים; וְהָעוֹלָם, בִּתְשׁוּבָה, תּוֹקֵעַ בְּקַרְנוֹ, מְדַמֶּה לִשְׁמֹעַ אוֹתָנוּ נוֹבְחִים.	טהא מוחמד עלי מערבית: אנטון שמאס אַזְהָרָה אֶל חוֹבְבֵי הַצַּיִד הַמְשַׁחֲרִים לַטֶּרֶף אַל נָא תְּכַוְּנוּ אֶת רוֹבֵיכֶם אֶל שִׂמְחָתִי, אֵין הִיא שָׁוָה אֶת מְחִיר הַכַּדּוּר (שֶׁיְּבֻזְבַּז עָלֶיהָ). אֲשֶׁר נִרְאֶה לָכֶם הָדוּר וְקַל צַעַד כִּצְבִיָּה וְנָס לְכָל עֵבֶר כְּחָגְלָה אֵינֶנּוּ שִׂמְחָה. הַאֲמִינוּ לִי: לְשִׂמְחָתִי אֵין שׁוּם קֶשֶׁר לְשִׂמְחָה.