מפעלה הראשון של העמותה היה הוצאת כתב העת שהפך זה מכבר לבמה המרכזית לשירה בישראל. כתב העת יוצא ברציפות משנת 1990 מתפרסם כיום 5 פעמים בשנה. תפקידו התרבותי:
"לספק במה נחוצה ליוצרים ויצירות
ולאפשר פרסום רציף ונגיש של שירה עברית
לקהל שוחרי התרבות בארץ."
כתב העת שם לו למטרה לבטא את זווית המבט של השירה ביחס לנושאים כלל אנושיים הנוגעים לכולנו, ולאפשר חשיפה איכותית למשוררים בראשית דרכם. עד היום יצאו לאור למעלה מחמישים קבצים של שירה עכשווית וקלאסית, הכוללים פרסומים ראשונים של שירים, תרגומים ויצירות ישראליות מתחום האמנות הפלסטית.  בכתב העת השתתפו מיטב משוררי ישראל, מתרגמיה ואומניה, ותיקים כחדשים. מיטיב לתאר זאת בביקורתו המשורר אילן שיינפלד ("על המשמר" 28.12.92): "הליקון הוא כתב עת שונה מכל מה שהכירה הספרות העברית עד כה. מצד תדירות הופעתו וריבוי כותביו הליקון הוא רבעון; ואילו מצד עקרון העריכה הנושאי שלו הוא כעין ספר. בהדפסתם של שירי משוררים בני דורות וסגנונות שונים יחד עם תרגומי שירה משירות אחרות, נותן הליקון בידי קוראיו את היכולת להתבונן בשירה העברית בת זמננו ולנתח את תבניות החשיבה ותפיסת המציאות המשתקפות בעדה. ראייה זו היא ראש וראשית לכל שינוי ותמורה בתרבות בכלל ובשירה בפרט. העורכים אינם רוצים להשליט נקודת מבט אישית אחת על המציאות או על השירה, אלא לשקף בחוברות את אמונתם ברבגוניותן של השירה ושל הממשות".
לכתב העת שלוש סדרות משנה:

• גיליונות נושא – קבצים אנתולוגיים היוצרים צילום מצב עדכני של שירה מהארץ ומהעולם בנושא אחד. לדוגמא: "אהבה", "אלוהים", "זיכרון", "משפחה", ו"מיתוס".

• קובצי שירה חדשה – קבצים בעברית וקבצים דו-לשוניים בעברית וערבית ממיטב שירתו של דור העתיד בשירה הישראלית.

•  רשות היחיד – קבצים המאגדים 10 יוצרים תחת גג אחד: 3 משוררים עבריים, 3 לועזיים, 3 יצירות קלאסיות ואמן פלסטי אחד.

"למי שאוהב שירה או קורא לפעמים, או ילדיו אוהבים, או ידידיו – בל ידלג על החוברת. במחשבה שנייה, מי שעוד לא אוהב שירה, זו הזדמנות נוחה להתחיל". (אורה לב רון, "מעריב" 9.10.92)

"אחדים מהשירים  הכי יפים שנכתבו אי פעם בעברית מסתתרים להם בתוך האנתולוגיות הצבעוניות של הליקון, ותמיד נדמה שמעט מדי אנשים יודעים את הסוד הזה. מי שמחפש שירים שמשהו קורה בהם, הליקון הוא הכתובת". (גלעד אלבום, "כל העיר" 22.4.94)

"הליקון מקפיד על איכות כקריטריון עליון... התוצאה ברובה עשירה ומעניינת ותמצא לה מקום על המדף לא רק כאן ועכשיו. אם יש צורך לחפש 'רלוונטיות' בחוברת, הרי שזו נמצאת בנצחיות הנושא, בהיותו חוצה זמנים, נסיבות ותרבויות". (יורם מלצר, "מעריב" 30.3.01)

"לפי שעה הליקון הוא כתב העת היחיד לשירה המביא אוצרות רבים כל כך ומגוונים מאוד של שירה מקורית חדשה ושל תרגומי שירה." (בתיה גור, "הארץ" 27.8.98)