עברית  |  English  |  
תכנית לימודים תשע"ז  |  שער פסטיבל השירה הבינלאומי 2016 מצפה רמון  |  למשלוח שירים  |  רשימת חנויות ספרים בהן ניתן להשיג את גליונות כתב העת, וספרי ההוצאה לאור הליקון  |  
דף הבית >> הוצאה לאור >> גזר דין גוף - אופיר נוריאל
גזר דין גוף - אופיר נוריאל          
 

עורכים: אגי משעול ואמיר אור

"הדבר היחיד שגורם לי להרגיש שאני ראוי לתואר אדם הוא מילים שאני קורא או מוחק". כך נפתח גזר דין גוף של אופיר נוריאל – המוביל אותנו להיכלו של עולם פנימי סוער, חושני ומוקצף, שרק מעטים העזו לתארו במילים.
 
הִיא נִסְּתָה לֶאֱהֹב אוֹתִי אֲבָל לֹא הִצְלַחְתִּי.
מַשֶּׁהוּ בָּרֵיחַ שֶׁלָּהּ לֹא הָיָה טָעִים אֲבָל
הָיִיתִי רָעֵב מֵת לֶאֱכֹל אוֹתָהּ, אָז הִמְשַׁכְתִּי לִשְׁכַּב שָׁם
בְּלִי לְהַקְשִׁיב לַסִּימָנִים שֶׁל הַגּוּף שֶׁאוֹתֵת וְצָעַק אֶת זֶה
עַד שֶׁנִּשְׁבַּר לוֹ וְיָצָא מִתּוֹכִי לַמְרוֹת שֶׁנִּסִּיתִי לִהְיוֹת בּוֹ
כְּמוֹ שֶׁלָּמַדְתִּי בְּסוּג אַחֵר שֶׁל הַקְשָׁבָה שֶׁשָּׁכַחְתִּי
כְּשֶׁהִיא מְנַסָּה לִמְשֹׁךְ אוֹתִי בְּכֹחַ לַמִּטָּה וַאֲנִי
סְתָם חֲתִיכַת בָּשָׂר מֻטֶּלֶת.
 
העברית של נוריאל אינה עברית "יפה" או "נכונה" – אלא טבעית, כזאת שנושמת את המציאות בלי התנשאות או מציאת חן; הוא אינו מהסס להודות שהוא "סתם" חתיכת בשר בלתי רצויה לאהבה, שהרי הוא עצמו הכשיל את המגע בגלל ש"משהו בריח שלה לא היה טעים".
בו בזמן העברית של נוריאל היא גם לשון של תשוקה, שנוצרים מתוכה מתחים בלתי אפשריים המלווים את עולמו של המחבר: בין בשר לנשמה, בין אלוהים לבין להיות אני, בין מפגש חד־פעמי עם זונה לבין כמיהה לאהבת נצח, בין דיבור לשתיקה – ואם נדמה שהמתחים הפרדוקסליים הללו יסתרו זה את זה, או ישתלבו זה בזה, נוריאל מראה לנו כיצד אפשר ליצור מהם אמנות במעין "הבזק" רגשי המטעין את השירים באנרגיה של וידוי סוחף.
 
לִפְעָמִים אֲנִי לוֹחֵשׁ אֶת זֶה לְעַצְמִי בַּמִּטָּה בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁאַף אֶחָד
לֹא שׁוֹמֵעַ חוּץ מִמֶּנִּי. לְהַאֲמִין זֶה בְּיָד אַחַת לְהַחְזִיק חָזָק
אֶת אֱלֹהִים שֶׁלֹּא יִפֹּל וּבַיָּד הַשְּׁנִיָּה לִתְפֹּס בְּכֹחַ אֶת הַחֹפֶשׁ.
 
גם אם יש להחזיק את אלוהים ביד אחת שלא יפול, וביד השנייה את החופש כדי לשמור את שיווי המשקל של העולם, את המשׂוּכה הקשה של ספר ראשון נוריאל כבר צלח: גזר דין גוף הוא מספרי השירה המטלטלים והמרגשים שידענו בשנים האחרונות.
 
אופיר נוריאל נולד ב־1979 בחדרה. כיום מתגורר ברעננה, עובד ולומד בתל־אביב.  הוא חניך המסגרת לבוגרים לקויי למידה והסתגלות ב"ניצן אונים" כפר־סבא, ומתרגל עבודה פנימית בשיטת גורדייף. נוריאל למד במכללה לתרבות עברית "עלמא" ובבית הספר לשירה הליקון.
 
 מבחר שירים מתוך "גזר דין גוף":

 * לֹא מַשֶּׁהוּ קְרִיטִי

וְזֶה לֹא אֵיזֶה מַשֶּׁהוּ קְרִיטִי, נַגִּיד כְּמוֹ כֶּסֶף שֶׁחָסֵר

אוֹ אֹכֶל, אֲבָל פִּתְאֹם יוֹתֵר קָשֶׁה לָקוּם מֵהַמִּטָּה בַּבֹּקֶר.

אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁחָסֵר לִי שָׁם אֲוִיר מֵעַל הַמִּטָּה

כְּאִלּוּ אֵיזֶה כֹּחַ שֶׁל מִשְׁקֹלֶת שֶׁבְּכָל יוֹם

הַמִּשְׁקָל שֶׁלָּהּ גָּדֵל בְּעוֹד קְצָת וְדוֹחֵף אוֹתִי בַּחֲזָרָה

בָּרֶגַע שֶׁאֲנִי מְנַסֶּה לָקוּם וְלִדְחֹף אֶת עַצְמִי לְכִוּוּן הַכִּיּוֹר.

 

*

עַכְשָׁו אֲנִי בְּשָׁלָב חָמֵשׁ בַּמִּשְׂחָק שֶׁהוּא

אַחַד הַקָּשִׁים. אוֹ שֶׁאֲנִי עוֹבֵר שָׁלָב אוֹ שֶׁאֲנִי

יוֹצֵא בָּאֶמְצַע וְלָכֵן עָלַי מְאֹד לְהִזָּהֵר

שֶׁלֹּא לְהִפָּסֵל אוֹ לְהַפְסִיד נְקֻדּוֹת

שֶׁחַס וְחָלִילָה לֹא יַגִּידוּ שֶׁהַמִּשְׂחָק נִגְמַר.

 

*

עַל הַזַּיִן שֶׁלִּי.

עַד כְּדֵי כָּךְ כְּבָר לֹא אִכְפַּת לִי מִמֶּנִּי

שֶׁאָכַלְתִּי עַכְשָׁו חֲבִילַת שׁוֹקוֹלָד שְׁלֵמָה. הָיָה טָעִים.

מִמֵּילָא אַף אַחַת לֹא תַּסְכִּים לְלַטֵּף אוֹתִי

אֶלָּא אִם כֵּן זֶה יִהְיֶה בְּתַשְׁלוּם. אֲבָל גַּם אָז הָיִיתִי מֵת

שֶׁהִיא תַּרְגִּישׁ אֵלַי מַשֶּׁהוּ בֶּאֱמֶת, לֹא רַק מַשֶּׁהוּ עִם אַרְנָק

שֶׁמַּעֲמִיד לָהּ אֶת חֶשְׁבּוֹן הַבַּנְק. שֶׁתִּלְחַשׁ לִי בָּאֹזֶן "בּוֹא,

לְךָ אֲנִי נוֹתֶנֶת בְּחִנָּם, אַתָּה לֹא כְּמוֹ הַגְּבָרִים הָאֲחֵרִים,

מְזַיְּנִים וְהוֹלְכִים, אַתָּה נִשְׁאָר, שׁוֹאֵל לִשְׁלוֹמִי, מַקְרִיא לִי

שִׁירִים, תָּבוֹא כָּל יוֹם, אֲפִלּוּ אִם אֵין לְךָ כֶּסֶף, תָּבוֹא

הִתְגַּעֲגַעְתִּי אֵלֶיךָ", וּבַסּוֹף אֲנִי אֶתְחַתֵּן אִתָּהּ.

 

*

חָסֵר לִי וִיטָמִין, סוּג שֶׁל בַּרְזֶל

כְּדֵי לִהְיוֹת רָאוּי. זֶה לֹא אֵיזֶשֶׁהוּ

שְׁרִיר שֶׁאֶפְשָׁר לְפַתֵּחַ, זֶה יוֹתֵר כְּמוֹ רְאִיָּה

אוֹ שֶׁיֵּשׁ לְךָ אוֹ שֶׁאֵין, לַמְרוֹת שֶׁאֶצְלִי

זֶהוּ פְּגָם מוּלָד – בְּתוֹר צְפַרְדֵּעַ

לֹא יָכוֹל לָצֵאת עִם נְסִיכוֹת.

 

*

זוֹנַת הַשִּׁירִים שֶׁלִּי כְּבָר מִזְּמַן לֹא פּוֹתַחַת

אֶת הָרַגְלַיִם שֶׁלָּהּ בְּקַלּוּת וְנוֹתֶנֶת לִי יָשָׁר

לַחְדֹּר אֵלֶיהָ. צָרִיךְ כְּבָר לְפַתּוֹת אוֹתָהּ, לְהִטַּהֵר

לְגָרוֹת, לִלְכֹּד, לִכְרֹת אִתָּהּ בְּרִית מִלָּה וְלִקְנוֹת

אֶת נִשְׁמָתִי מִן הַשָּׂטָן, לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חֲסָדֶיךָ וֶאֱמוּנָתֶךָ עָמֹק

עָמֹק בְּתוֹךְ הַמַּחְשׂוֹף הַזֶּה שֶׁלָּךְ שֶׁרַק אִם אָעֵז

לָגַעַת בּוֹ, לְלַטֵּף אוֹ לְהִתְקָרֵב יוֹתֵר מִדַּי אֵלָיו הַשֵּׁם יִשְׁמֹר.

 

*

צְאִי לִי עַכְשָׁו מֵהַשִּׁירִים.

הֶחְלַטְתִּי לְהַפְסִיק לֶאֱהֹב אוֹתָךְ.

קִבַּלְתִּי גְּזַר דִּין גּוּף שֶׁבָּא לְתַקֵּן אוֹתִי.

אוֹתִי זֶה הַלֵּב. רַק עִם דָּבָר אֶחָד קָשֶׁה לִי –

צִדּוּק הַדִּין. לֹא יָכוֹל לוֹמַר "פִּי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ".

 

*

לֹא מַרְגִּישׁ אֶת רוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת מֵעָלַי עַכְשָׁו

וְתָמִיד תְּהוֹם אֶצְלִי זֶה גּוּף

וְחֹשֶךְ פְּנִימִי שֶׁקָּשֶׁה לְהָאִיר

וְשׁוּב כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת אֵיךְ לֹא אִירָא כִּי אַתָּה

סִימַן שְׁאֵלָה שֶׁתָּמִיד מְרַחֵף מֵעָלַי. שְׁרִיר הָאֱמוּנָה שֶׁלִּי

לֹא מַסְפִּיק חָזָק.

כָּל מַכָּה מַפִּילָה אוֹתִי לַקְּרָשִׁים.

אֶת הַמַּשֶּׁהוּ הַזֶּה שֶׁנִּקְרָא אֱלֹהִים בַּחַיִּים

לֹא אַצְלִיחַ לִתְפֹּס, אוּלַי רַק

בָּרְמָזִים שֶׁאֲנִי קוֹרֵא בַּשִּׁירִים.

  

* אֵין לִי מֻשָּׂג

 אֵין לִי מֻשָּׂג מַה בָּאתִי לְתַקֵּן.

הַקִּלְקוּל זֶה הַגּוּף. בְּעֶצֶם מֵאֵיפֹה לִי לָדַעַת,

צָרִיךְ לַעֲזֹב בַּצַּד לְרֶגַע אֶת אֵיךְ

שֶׁאֲנִי נוֹשֵׁם, וּלְהִתְבּוֹנֵן. לִרְאוֹת אִם יֵשׁ כָּאן עוֹד מַשֶּׁהוּ

חוּץ מִשֵּׁדָה אֲדֻמָּה שֶׁל בָּשָׂר.

כַּנִּרְאֶה יֵשׁ, מְטֻשְׁטָשׁ. אֱלֹהִים

שֶׁלִּי מִתְחַבֵּא בַּעֲרָפֶל


Go Back  Print  Send Page
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 




לייבסיטי - בניית אתרים