עברית  |  English  |  
תכנית לימודים תשע"ז  |  שער פסטיבל השירה הבינלאומי 2016 מצפה רמון  |  למשלוח שירים  |  רשימת חנויות ספרים בהן ניתן להשיג את גליונות כתב העת, וספרי ההוצאה לאור הליקון  |  

תרגום הדדי – איך ולמה / בית-ספר לכתיבה הליקון


בבית הספר של הליקון אנחנו מקדישים זמן ניכר לפרקטיקה של תרגום הדדי. הכוונה היא לכך שהמשתתפים מתרגמים לשפתם שירים של עמיתיהם הכותבים בשפה אחרת, ומתרגמים את שיריהם שלהם לשפתו של האחר. בַּכיתות העִבריות-ערביות אנחנו עדיין מפתחים את שיטותינו לתרגום הדדי המבוסס על דיאלוג.
יש אסימטריה בכך שכל הכותבים בערבית קוראים ומדברים עִברית, אף כי רבים מהם עלולים להתקשות בהבנה מלאה של הדקויות היותר עדינות של שירה עִברית. לעומת זאת, רוב הכותבים בעִברית אינם מסוגלים לקרוא ערבית. כותבי הערבית מתבקשים לבחור באחד משיריהם שעבר כבר תהליך של משוב, עריכה וליטוש, ולהכין לו תרגום מילולי בעִברית ותעתיק פונטי באותיות לטיניות או עִבריות. באופן זה, בנוסף לשמיעת השיר כשהוא נקרא בקול, כל אחד מהמשתתפים יכול "לראות" איך השיר נשמע – חזרות, אליטרציות, חריזה וכו' (אגב, הכנת תעתיק היא רבת ערך גם לתרגום הדדי של שפות המשתמשות באותו אלפבית אך נבדלות זו מזו בכללי מבטא שונים, כמו גרמנית וצרפתית. אם הכל משתמשים במערכת אחת של כללי תעתיק, זה מקל ביותר על התהליך).
זוגות או קבוצות מעורבות קטנות של דוברי שתי השפות עובדים יחד על תרגום מילולי של השיר משפה א' לשפה ב' – עִברית לערבית או ערבית לעִברית – בעודם מבררים כל שאלה העולה ביחס לטקסט. לדוגמה: "בשפה שלך יש שתי מלים שונות למשמעויות של 'להרוויח כסף למחייתך' ושל 'להרוויח כסף למחייתה של המשפחה שלך'. בשפה שלנו אנחנו משתמשים באותה מלה לשני הדברים. מה אפשר לעשות בקשר לזה?"
אחר כך – אחד או כמה מדוברי שפה ב' מכינים תרגום של השיר שנכתב בשפה א'. כמתודה לאימות, מישהו שדובר את שתי השפות – אך לא נמנה עם הקבוצה שעבדה על התרגום המסוים הזה – קורא את התרגום ומתרגם בעל-פה בחזרה לשפת המקור. זוהי תרגולת פוקחת עיניים שהוכיחה את יעילותה הרַבּה בעמידה על דקויות ועל אי-הבנות שונות לפני שלב הליטוש האחרון של התרגום.
על-מנת לעבוד עם כל אחת מקבוצות התרגום הקטנות האלו דרושים לכל קבוצה, בנוסף לקורא ה"בלתי תלוי", שני מנחים שכל אחד מהם דובר את אחת השפות ברמה של שפת אם. לעיתים קרובות הדיאלוג הנוגע לתרגומים נמשך בין מפגשי סוף השבוע בטלפון, בדואר האלקטרוני, או בפגישות בבתי קפה ובבתים. כל גירסה סופית של שיר גם נבדקת ונערכת על ידי עורך בשפה הרלוונטית לפני שהיא מאושרת לפרסום או לקריאה על הבמה במסגרת הליקון. במצבים שבהם קבוצות לשוניות אינן שוכנות בנוחות זובצד זו, תרגום שירה מוביל להבנה טובה יותר, לסילוקאי-הבנות, ולתחושה מוצדקת של הישג משותף. הכיתה הערבית-עִברית שומרת על המטרות הספרותיות והחינוכיות של בית הספר לשירה של הליקון, ומקדמת גם את המטרה הנוספת של שיפור ההבנה בין שני המגזרים הגדולים ביותר של החברה הישראלית: המגזר היהודי והמגזר הערבי – מוסלמים, נוצרים ודרוזים, המהווים יחד כעשרים אחוזים מאוכלוסיית המדינה. כל משורר מביא עם יצירתו לא רק את התנסותו האישית אלא גם את החוויה ואת התרבות של הקבוצה שאליה הוא משתייך. אם ההגדרה האופרטיבית של תרגום היא 'קריאה טובה המלוּוה בכתיבה טובה', כי אז בהכרח בחינה מדוקדקת של טקסט לשם קריאה טובה המקדימה כתיבה טובה מבליטה את ההבדלים הדקים בחוויה שאינה מבדילה רק בין יחידים אלא גם בין חברות ותרבויות. קני המידה הספרותיים המשותפים שמשוננים בכיתה מקבלים ונותנים תוקף חדש באמצעות בחינת הבדלים סמנטיים-תרבותיים אלה הנתונים בשפות האמורות. תלמידים דיווחו שתהליך זה של תרגום הדדי היה בעל חשיבות עליונה בתרומתו – הן ביחס לציפיותיהם הספרותיות, והן ביחס לציפיותיהם החברתיות והפוליטיות מתהליך הלימוד.
שיתוף הפעולה בתרגומים ההדדיים הוא, ללא ספק, נקודת שיא בכיתה העִברית-ערבית, ואמצעי מוצלח לשם פתיחתם של יוצרים – ושל תרבויות – זה לזה. אולם אין זה היתרון היחיד שהתהליך טומן בחובו עבור משורר, ואולי אף לא החשוב ביותר. למשורר, השתתפות בתרגום שירתו לשפה אחרת מאלצת אותו לקריאה מחודשת של שירו שלו בתשומת הלב המרַבּית. פירושו של שיתוף פעולה עם דוברי שפה אחרת בתרגום שירך שלך הוא שעליך להיות מסוגל לשאת במלוא האחריות ביחס למה שכתבת. מבלי להיכנס כאן לפרטי השיטה, נסיוננו מלמד שתהליך זה יוצר את מה שברטולט ברכט כינה Werfremdungseffekt, כלומר "אפקט ההזרה".
ארנסט בלוך מציין, שבתיאטרון של ברכט מקור המלה Werfremdung בחלקו מן המושג של Fremdwort, – "מלה מוזרה", "מלה זרה שעשויה ליצור ריחוק", ומוסיף ש"אפקט ההזרה... מתרחש כהתקה או סילוק של סימן או פעולה מהקשרם הרגיל, כך שלא ניתן עוד לתפוס את הסימן או הפעולה האמורים כמובנים מאליהם".* החוויה של התקת הטקסט שלך מהקשרו הלשוני הרגיל אל הקשר אחר שופכת אור נוקב וביקורתי על העוצמות של הטקסט ועל חולשותיו, כמו גם על היבטים בשיר שייתכן כי לא היית ער להם לגמרי.
קורה שתובנות חדשות אלו מובילות לשינויים בטקסט המקורי. במסגרת של כיתת השירה כמעט אפשר לומר שתרגום השיר לשפה זרה הוא השלב הסופי בכתיבת אותו שיר.


 
*          Enfremdung, Verfremdung (הזרה, ניכור) מאת ארנסט בלוך, Suhrkamp Verlag, .1965





להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 




לייבסיטי - בניית אתרים