עברית  |  English  |  
תכנית לימודים תשע"ז  |  שער פסטיבל השירה הבינלאומי 2016 מצפה רמון  |  למשלוח שירים  |  רשימת חנויות ספרים בהן ניתן להשיג את גליונות כתב העת, וספרי ההוצאה לאור הליקון  |  
דף הבית >> כתב העת הליקון >> גליונות >> גליון 103 - פסטיבל שער 2013
גליון 103 - פסטיבל שער 2013          
 
עורך: יקיר בן משה

יקיר בן־משה | מהמשורר אל השיר

לא במקרה בחרנו לקיים את פסטיבל השירה הבינלאומי 'שער' בחג החנוכה. הבערה הגדולה של החנוכיה,
סמלי הנצחון, החולשה, המאור המופלא, נקיון המקדש וניתוץ השפה הזרה; כל הסממנים ההיסטוריים־
אגדתיים הללו אליהם מצטרפת כמובן הילולת "נס החנוכה" הם דגל פואטי שאף פסטיבל שירה בעולם
לא היה מהסס לנפנף בו. כלום יכולנו לבקש לנו חג מתאים יותר למאפייני השירה? ובכל זאת, כשחשבנו על
נושא לפסטיבל, בחרנו דווקא במסעות. היציאה והשיבה אל הבית, אל הזמן או אל העצמי, משכו את לבנו
הרבה יותר מסמלי החנוכה. כי לשירה אין בית. שירה היא תמיד מחוץ לדלת, היא הפנים המשתקפות בחלון,
משתוקקת להכנס אבל יודעת שאין לה לאן לחזור. שירה היא ארוס, תמיד בתנועה, תמיד בגלות. לא במקרה
בורגנים פוחדים ממנה, כי היא מפרה את הסדר. המשורר נודד בכדי לגעת באחֵר המוחלט, בְּמה שעדיין אין
בו אני, בתקווה להפכו לאני. שירה היא הנסיון לתאר את החומק, החלומי והנעדר; ללוש את הבועה הריקה
שבמרכז השפה, להפוך אותה לעולם, לתהום, אפילו לבית עם גג אדום, אבל לדעת שזה תמיד יהיה בית
ריק עם גג אדום. כי השירה כל הזמן זזה, נופלת, מתרוממת, נסו להרים את השמים ברגליים זוהי שירה.

כַּמָּה פְּעָמִים בְּתוֹךְ הַמַּסָּע
אָנוּ רוֹצִים לָשׁוּב הַבַּיְתָה?
בְּאִטִּיּוּת נִפְתָּחִים שַׁעֲרֵי הַלַּיְלָה
שַׁעַר תְּנוּמַת הַחַיּוֹת הַדּוֹהֲרוֹת בַּחֲלוֹם
וְשַׁעַר הַמַּרְאָה בּוֹ הָעַיִן מַבִּיטָה בַּגַּב, וְהַפֶּה הוֹפֵךְ אֶבֶן.

בְּאִטִּיּוּת יוֹצֵאת סְפִינָה אֶל הַלַּיְלָה
זְרוּעַת אוֹר וּפְנִינִים מִבַּעַד לְחַיֵּינוּ
הַגְּלוּיִים שֶׁל רֶוַח וְהֶפְסֵד הִיא נוֹשֵׂאת
אֵיזֶה הוֹד עָצוּב שֶׁל הַבְטָחָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְמַלֵּא.


)שרון אס, מתוך "כמה פעמים בתוך המסע", השיר המלא נמצא באנתולוגיה(

מה בין מסע לבין פסטיבל שירה? כל משורר הקורא את שירו על במה מרגיש שהוא )כמעט( הגיע הביתה.
זהו רגע נדיר: האולם חשוך, המשורר עוצר וקורא את שירו, רק אלומת אור אחת מלווה את פניו, את שפתיו,
את עיניו. 'שירה צריכה לעמוד על מכונת הכביסה', אמר לסקלי, ואנו נוסיף שעליה גם לנטוף על רצפת
8 / שער 2013 | הרחובות ממריאים לאט: מסעות שירה
האמבט. בכל פסטיבל שירה אין דבר מרגש יותר מאשר לראות את הטיפה הקטנה הזאת, קרום דק של
אנושיות, מטפטפת מהמשורר אל השיר. הדף המוכתם בה הוא הגעגוע אל הבית. זהו גופו של השיר, זהו
מקדשו של המשורר וזוהי בעצם החנוכיה שלנו.
באנתולוגיה זו נמצא רבבות טיפות כאלו, רסיסי כוכבים חד פעמיים, ההופכים לתאורת מגדלור נדירה
וזוהרת של כל משורר בדרך אל ביתו. והשפה? כשאתה עומד על הבמה ואינך זוכר עוד דבר, גם השכחה היא
בית. ולוּ גם עם גג אדום.



ניתן להשיג את גליונות כתב העת וספרי הוצאת הליקון בחנויות הספרים המובחרות ובאתר אינדיבוק. 
לרשימת החנויות לחץ כאן.
אינדיבוק - http://indiebook.co.il/

Go Back  Print  Send Page
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 




לייבסיטי - בניית אתרים